שניה הדר

מה סבתא שלי הייתה אומרת על זה?

חדש עם ישן, זה הריח של התקופה הזאת. או שזה בכלל הסיפור של כולנו כבר דורות?

זכור את אשר עשה לך עמלק

תסמונת המתחזה היא גם "העמלק" שאנחנו צריכים לזכור ולא לשכוח לאן היא הורידה אותנו בעבר. וכמובן להילחם בה באמצעות אמונה. אמונה בעצמנו

פגת תוקף

כשהעולם כולו מתכנס כדי להזיז אותך מהדרך הישנה שלך, מהזהות הישנה שלך אל מי ומה שאת יכולה להפוך להיות, כל מה שנותר לעשות זה להמשיך לנסוע

להבין, להרגיש, לשנות

שהרגשות שלנו מתחילים לתפוס פיקוד על כל המערכת, זאת קריאת התעוררות להתחיל ולהשתמש בראש שלנו. בקול שבראש שלנו

רולטה רוסית

לעשות, לא לעשות. להגיד, לא להגיד. להיות או לא להיות... זאת השאלה

הכוח שבשיתוף

לשתף זה לא רק כפתור ברשתות החברתיות, זה גם ממש ליצור שיח מחבר ומלמד בין אנשים

משיב הרוח

אחרי החגים כבר הגיע, ואיתו גם הבלוג. כמה כייף לחזור לכתוב לכם! מקווה שתמצאו במילים רוח טובה והסתכלות כנה

אין חגיגה

יום הולדת, כל שנה מפתיע אותי מחדש

מציאות אחרת

כשהמציאות עושה הכל כדי שתברחי ממנה - את בורחת

הביצה והתרנגולת שהתחפשו

האישה שהזכירה לי מה היא ילדות אמיתית וכמה שזה יהיה חסר לחלק מהדור של היום

ט"ו בשבט הגיע

כשמצפים ממך לצמוח, בתקופה שאת נובלת, לא נותר אלא לחפור לעומק ולבדוק את השורשים שלך

טפו טפו חמסה

מלחמות קורות לעיתים רחוקות בעולם, אבל לעיתים קרובות מיד בארץ שלנו. מלחמות פנימיות לעומת זאת, קורות כל הזמן ובכל מקום אצל בני האדם. אם אנחנו כלכך מנוסים במלחמות, מתי נדע איך לנצח אותם סוף סוף?

עבר הווה ועזה

אומרים שעם בלי עבר אין לו עתיד. אבל מה קורה כשהעבר והווה נלחמים ביניהם כל פעם מחדש? מתי הזמן של העתיד יגיע?

אנרגיה

על מעלית, פקקים, כיפור והאנרגיה שמחברת את כולם ביחד

הולכים לאיבוד

כשהייתי קטנה, נהנתי להצהיר למשפחה "זהו! אני עוזבת את הבית!" והייתי אורזת תיק עם אוכל, שתיה ושמיכה. אבל לאחר חמש דקות לכל היותר, הייתי חוזרת. הייתי חוזרת הביתה.

הולכים לאיבוד

כשהייתי קטנה, נהנתי להצהיר למשפחה "זהו! אני עוזבת את הבית!" והייתי אורזת תיק עם אוכל, שתיה ושמיכה. אבל לאחר חמש דקות לכל היותר, הייתי חוזרת. הייתי חוזרת הביתה.

הדמויות הראשיות בסרט שנקרא החיים שלנו

אם לאדם שתי דמויות, את מי הוא אוהב יותר? ואם שתי דמויות, אז את מי הוא עכשיו מגלם?

שיפוצים - המערכת מתנצלת על אי הנוחות

זה סיפור על שבוע אחד, בית אחד, שיפוץ אחד ותובנה אחת חשובה. מקווה שתהנו